קראו את הסיפור "סיפור עצוב שאירע בחוף" וענו בבלוג שלכם על השאלות המובאות בהמשך.
בשבת אחת, כאשר טיילו רועי ואביו על שפת הים בחוף השרון, הבחין רועי בדבר גדול המוטל כמה עשרות מטרים לפניהם.
רועי החל לרוץ לעבר הדבר הבלתי מזוהה, אך אביו עצר אותו. " לאט", אמר לו אביו. "אף פעם אי אפשר לדעת במה נפגוש".
הם התקרבו בזהירות לעבר הגוש הכהה ופתאום רועי צעק, "זה צב-ים!". הצב נראה תשוש לחלוטין. כשהצב הבחין בהם הוא ניסה לזוז מעט, אך בקושי הצליח.
אבא של רועי התקשר למשטרה, והם נתנו לו את מספר טלפון החירום של המרכז להצלת צבי-ים שבמכמורת. לאחר כמחצית השעה, שבמהלכה נתבקשו רועי ואביו להתיז מי ים על הצב, הגיעו שני בחורים מהמרכז. היו אלה מנהל המרכז יניב והווטרינר גיל.
בעזרת כמה אנשים שהתאספו בחוף הם העבירו את הצב אל רכב גדול והסיעו אותו אל המרכז להצלת צבי-ים. בניסיון להציל את הצב, החדיר גיל הווטרינר לצב עירוי של נוזלים מיוחדים. "זהו צב-ים גלדי, אחד משלושת הצבים הנפוצים במימי הים התיכון. הוא שרוי באפיסת כוחות ומתקשה לנשום. כנראה הוא היה מוטל על החוף שעות ספורות לפני שמצאתם אותו, ובוודאי לא אכל כבר כמה ימים", הסביר יניב.
"האם אפשר להציל אותו?", שאל רועי בדאגה.
"האמת היא שהוא נראה רע מאוד, אבל ננסה", ענה גיל.
גיל הרכיב מסכת חמצן על פניו של הצב ואמר: "מניסיוני אני חושב שהצב נחנק ממשהו שהוא בלע. אם לא תהיה ברירה נצטרך לנתח אותו. הניתוח עלול להימשך כמה שעות, לכן כדאי שתחזרו הביתה ואנחנו נעדכן אתכם במצבו."
ואמנם כך היה. גיל ניתח את הצב בעזרתו הרבה של יניב, והוציא מתוך קיבתו שקית גדולה שהייתה עשויה מפלסטיק עבה. כפי שהבטיח, התקשר גיל לרועי ובישר לו כי הניתוח עבר בהצלחה. "לא תאמין אם תראה מה הוצאנו מקיבתו של הצב. כשיתאושש תוכל לבוא לבקרו", הוסיף גיל ואמר.
רועי היה מאושר. כעבור כמה ימים הגיע רועי למרכז ההצלה במכמורת כדי לבקר את הצב. הוא חיבק את גיל ויניב והודה להם מאוד. "אנחנו צריכים להודות לכם, שפקחתם עין וגיליתם אחריות בכך שהודעתם לנו. עשיתם את הדבר הנכון. המשיכו לפקוח עין בחוף. והכי חשוב, רועי, שתספר בכיתה את מה שקרה. חשוב שכולם ידעו וילמדו: חייבים להפסיק לזרוק פסולת אל הים!".
לאחר כמה שבועות הזמינו את רועי ואביו לצפות בשחרורו של הצב חזרה אל מי הים.
* מתוך: יחידת הלימוד "בעקבות החוף" בסדרה "חוף מעשה במחשבה תחילה". רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה והמרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב.
התייחסו בבלוג שלכם לשאלות הבאות:
- תנו שם לסיפור שקראתם. מדוע בחרתם בשם זה?
- מי אחראי לפגיעה בצב הים?
- מדוע לדעתכם היה צורך להקים במכמורת מרכז להצלת צבי-ים?
- מה עלינו לעשות כדי למנוע פגיעה ביצורים החיים בים ובחופו?
הפעילות לקוחה מתוך החוברת "בעקבות החוף", בסדרה "חוף מעשה במחשבה תחילה", המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי (אוניברסיטת תל-אביב), רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה